היי, אני לי. בת 34, נשואה לרונן ואמא של רוז וזואי. 
במשך רוב שנות חיי איירתי, עיצבתי, יצרתי, אך היצירה אצלי קיבלה משמעות חדשה כשהפכתי לאמא. כך קרה שהחיים החדשים שלי מורכבים מאמהות, עיצוב והניסיון לשלב את שניהם באופן שלא יגרע מאף תחום.

הבלוג נולד אחרי 8 חודשים של החלמת לידה (לא, לא טעיתי במונח, זוהי בהחלט לא ״חופשת לידה״), שבה עברתי קשת של רגשות: כאב, פחד, דאגה, שמחה מטורפת ואהבה חסרת גבולות. לקח לי זמן להסתגל לאמהות, להתאהב באמהות, ולהבין שאני צריכה למצוא את עצמי מחדש בתוך האמהות. גם כאן היוצרת שבי נחלצה לעזרתי ומצאתי את עצמי מקדישה כל רגע פנוי לאייר לחדר של רוז, לעצב לה את החדר שתמיד חלמתי לעצב ולהפוך את הבית שלנו לסביבה הכי נעימה עבורה ועבורנו.

ואז באה הקורונה וסגרה אותנו שוב בבית (ואיזה מזל שאנחנו אוהבים את הבית שלנו כל כך). במהלכה הסתיימה לה החלמת הלידה. לאט לאט הבנתי שמקום העבודה שלי שבו עבדתי כמעצבת גרפית וקריאייטיב, אינו רלוונטי יותר עבורי והיוצרת שבי משתוקקת להתפתח לכיוונים חדשים ומרגשים. לקח לי זמן למצוא את הנתיב החדש בחיי, עד שהבנתי שתוך כדי החיפושים עשיתי את מה שבאמת אני אוהבת ומאז אני מצלמת, כותבת ועורכת עוד ועוד תכנים על עיצוב הבית (אבל לא רק), על אמהות ומה שבינהם. 

האני מאמין שלי הוא שאפשר לשמור על בית מעוצב גם בחיים עם ילדים בצורה שתכבד גם אותם וגם את ההורים ואני כאן להראות לכן איך עושים את זה.

ואם לרגע שכחתם את השם שלי תוכלו להיזכר שאני ״המתולתלת הזאת״, או במילים אחרות,  That Curly Girl.